טיפול בשבר מאמץ

שברי מאמץ מהווים חלק נכבד מאוד מכלל הפגיעות שקורות עקב פעילות ספורטיבית ופעילות מאומצת בכלל. על פי המחקר, סיבה מרכזית להיווצרות שברי מאמץ היא הטלת עומס נקודתי וממשך על העצם, ללא מתן מנוחה מספקת. כלומר, ניתן להבין מכך שישנו טיפול בשבר מאמץ שהוא מאוד פשוט אך יעיל – מנוחה. זו אכן המלצה מאוד מקובלת לסובלים משברי מאמץ, בין אם מדובר בחיילים ובין אם מדובר בספורטאים. יחד עם זאת, יש עוד דרכי התמודדות וטיפולים נוספים.

כך מאבחנים שברי מאמץ

לפני מתן טיפול בשבר מאמץ, יש כמובן לאבחן את קיומו של שבר. שברי מאמץ יחסית נפוצים מתגלים בעצמות השוק, בירכיים ובעצמות כף הרגל. בנשים, השברים נפוצים יותר ביחס לגברים. לא תמיד הכאבי המאפיין שבר מאמץ הוא אינטנסיבי ורציף. יתכן והכאב יהיה מועט וחולף. האבחון המוקדם חשוב ביותר, שכן בניגוד לשברי מאמץ שהם מינימליים ויכולים להחלים מהר, חוסר טיפול עלול לגרום להם להפוך לשברים ממשיים ויותר קשים לריפוי (ולעיתים אף גורמים לנזק מתמשך). אבחון אפשרי באמצעות מיפוי עצמות, אולטרסאונד או MRI.

טיפול בשבר מאמץ – זה מה שאפשר לעשות

1. אבחון בשלב מוקדם – מנוחה. ברגע שנותנים לעצם לנוח ולא מעמיסים עליה משקל או פעילות, יחלו להתרחש תהליכי בניית עצם מהירים. המשך פעילות יגרום לפירוק עצם מואץ ומזה צריך להימנע.
2. שימוש במדרסים – מדרסים מיוחדים, על פי מידה, יכולים לסייע בשיפור היציבה. כמו כן מדרסים יכולים להועיל בחלוקת העומס בצורה טובה יותר וזירוז תהליכי ריפוי טבעיים.
3. חזרה מדורגת לפעילות – חזרה לפעילות צריכה להיעשות בצורה מדורגת, תוך מעקב רפואי והימנעות מעומס יתר. צריך להקפיד על הפעלת שרירים נכונה וחלוקת עומסים.
4. במידה ושברי המאמץ לא מתאחים מאליהם והכאב נמשך, ניתן לבצע טיפול בשיטה כירורגית. יש לציין כי התנהלות נכונה מקטינה מאוד את הסיכוי לצורך בניתוח מסוג זה.
5. היו קשובים לגוף – בכל מקרה של כאב מתמשך ולא מוכר, גשו לאבחון.
6. תזונה – הקפידו על צריכה מספקת של סידן וניתן אף להיעזר בתוספים במידת הצורך.